החלטה בתיק ת"א 19782-07-09

ההליך, תמצית טענות הצדדים והשאלה להכרעה בשלב זה:

1.         תחילתו של הליך זה שלפניי בתביעה פשוטה יחסית, כמעט "קטנה", שהגישו שלושת התובעים בתביעה העיקרית (להלן: "גנקין") כנגד הגב' אסתר פאר (להלן: "הגב' פאר")- שהינה הבעלים של דירה המצוייה בנין המשותף שברח' ויצברוט 4 בראשל"צ (להלן: "הדירה", "הבית המשותף"). הדירה הושכרה לגנקין ע"י הגב' פאר בתקופות שונות עובר להגשת התביעה והם התגוררו בה (לטענתם במשך כעשר שנים), עד שפינוה (ועל כך אין חולק)- בחודש 6/09. עילת התביעה- בקליפת אגוז, עוגמת נפש וסבל שנגרמו לגנקין, לטענתם, עקב מצב לקוי של תקרת הדירה במהלך תקופת השכירות אשר אף התמוטטה בחלקה בחודש 8/08. אין חולק שגנקין המשיכו להתגורר בדירה גם לאחר ההתמוטטות הנ"ל. חשוב לציין כי אין חולק גם שהתקרה המדוברת, המצויה מעל לדירת הגב' פאר,  הינה למעשה חלק מהגג והרכוש המשותף של הבית המשותף הנ"ל שברח' ויצברוט 4 בראשל"צ. את תביעתם העמידו גנקין על הסך של 40,000 ש"ח.

            במקור הוגשה התביעה גם כנגד ועד הבית המשותף, אך בישיבת ק.מ מיום 30/1/11- ביקש בא כוחם של גנקין למחוק את התביעה כנגד הנ"ל שאף לא התגונן מפניה, בהצהירו כי "כל התביעה היא נגד בעל הדירה", וכך נעשה.

2.         הגב' פאר הגישה- יחד עם כתב ההגנה- תביעה שכנגד. זו הוגשה כנגד גנקין וכנגד 21 דיירי/בעלי דירות שבבית המשותף.

            החלק של התביעה שכנגד המופנה כלפי גנקין הינו לתשלום יתרת דמי שכירות בסך של
23,454 ש"ח (במעוגל) שלא שולמו לה לטענתה עובר לפינוי הדירה על ידם ואת עלויות חוו"ד מהנדס שבדק לבקשתה את תקרת הדירה שהתמוטטה (יצויין כי על פי התביעה שכנגד- חוו"ד זו הוזמנה על ידה עוד בשנת 2006 לאחר שפנתה לאגודה לתרבות הדיור ולמנהל ההנדסה של עירית ראשל"צ, לכאורה- ללא קשר לתביעת גנקין, הרבה לפני שזו הוגשה ובמסגרת דין ודברים שהיו לגב' פאר עם דיירי הבית המשותף).

            בחלק של התביעה שכנגד המופנה כלפי דיירי הבית המשותף, שלא היו צד לתביעה העיקרית- כרכה הגב' פאר "סל" טענות ומחלוקות הקשורות בניהול הרכוש המשותף של הבית המשותף הנ"ל. אותם בעלים של דירות בבית המשותף- שהינם הנתבעים שכנגד 4-24 יקראו להלן: "דיירי הבית המשותף".

תביעתה של הגב' פאר כנגד דיירי הבית המשותף הינה לסעדים כדלקמן: לשיפוי בגין כל סכום שתחוייב בו בתביעה העיקרית שהגישו כנגדה גנקין, להחזר עלות חוו"ד המהנדס הנ"ל, לפצותה בגין עלויות תיקון הנזקים שנגרמו לדירתה ולרכוש המשותף של הבית המשותף בסוף שנת 2002 (!) וכן- עותרת היא למתן צו  שיחייב את דיירי הבית המשותף לתקן את גג הבנין שבו מצויה דירתה (שהינו- כזכור, חלק מהרכוש המשותף של הבית).

3.         דיירי הבית המשותף שהתגוננו מפני התביעה שכנגד- טענו בכתב התשובה שלהם, בין היתר, כי לאור סכום התביעה העיקרית- היה עליה להיות מוגשת בסדר דין מהיר, וכי משכך- חלות עלה התקנות הרלבנטיות להליך זה, שבמסגרתו לא ניתן לכרוך בתביעה שכנגד את מי שאינו צד להליך העיקרי.

כן טענו דיירי הבית המשותף כי עיקר המחלוקת בתביעה ובתביעה שכנגד הינה זו שבין גנקין והגב' פאר, וכי לכן עניינם שלהם בסוגיה זו זניח.

דיירי הבית המשותף הכבירו (ב-7 מתוך 9 עמודי כתב תשובה) טענות הקשורות למחלוקת שבין דיירי הבית המשותף לגב' פאר ביחס לרכוש המשותף בכלל ולגג המשותף- בפרט, והטעימו וטענו כי המקום הראוי לבירור התביעה שבין הגב' פאר לבינם הינו בפני המפקחת על רישום המקרקעין ברחובות.  

4 .         בישיבה מקדמית מיום  30/1/11 חזרו דיירי הבית המשותף על טענותיהם דלעיל.  עם זאת- ב"דינמיקה" של הדיון המקדמי הנ"ל ואווירת הדברות הדדית שהופגנה, ולו לכאורה, לא נדרשתי באותו שלב להכריע עדיין בטענות המקדמיות ובעיקר בטענה כי אין זה נכון וראוי שהטענות שהעלתה הגב' פאר במסגרת התביעה שכנגד ביחס לרכוש המשותף, כנגד שכניה ושותפיה לאותו רכוש- תתבררנה בהליך דנן שבבית משפט השלום וכי מקומן הנכון והטבעי בפני המפקח על בתים משותפים (להלן גם: "המפקח").

      גובשה הצעה לסיום המחלוקת שבין גנקין לגב' פאר בתביעה ובתביעה שכנגד, וביחס לסכסוך שבין דיירי הבית המשותף- שהוברר כי הינו ארוך שנים, מורכב, ובירורו דורש מומחיות. ההצעה גובשה על יסוד  דברים, הבהרות והצעות של וועד הבית- שמטרתה לסיימו כבר באותו שלב מקדמי.

לבקשת הגב' פאר ודיירי הבית המשותף (שכן גנקין נתנו הסכמה להצעה בתביעה העיקרית ובחלק הנוגע אליהם בתביעה שכנגד שבינם לבין הגב' פאר)- נדחה ההמשך על מנת שיוכלו לבחון את הענין וליתן מענה למתווה המוצע, שגובש כאמור על יסוד דבריהם, טענותיהם והצהרותיהם, בטרם ומבלי שאלה יבחנו ויוכרעו. 

למרבה הצער- הצדדים לא הגיעו להסדר וביום 23/6/11 תיקנה הגב' פאר את תביעתה שכנגד והוסיפה כנגד דיירי הבית המשותף טענה (המוכחשת על ידם) שעניינה - בקליפת אגוז, אובדן לכאורה של הכנסות מדמי שכירות בשל מצב הרכוש המשותף.

נוכח העובדה שנותרו עניינים מקדמיים ללא הכרעה, וכאשר ברור היה בעיני כי ריבוי הצדדים והעניינים שנכללו בכתבי הטענות מסרבלים ויאריכו את הדיון (כך ציינתי בהחלטות שנתתי מעת לעת- ראו למשל החלטה מיום 2/6/11 ועוד), זומנו הצדדים לישיבה מקדמית נוספת, אשר התקיימה ליום 3/1/12. לקראתה- גם הוגשו תצהירי עדות ראשית, שנדרשו כדי למקד את מהות טענות הצדדים, כדי שאוכל להכריע בשאלה האם אכן מקומן בהליך המתנהל בבית משפט זה.

אוסיף כי בין לבין הוגשו בקשות רבות וכן הודעות לצ"ג, שכולן קשורות ברכוש המשותף  (התקרה המדוברת) ואשר גנקין אינם צד רלבנטי להן.

5.               בדיון מיום 3/1/12 חזרו דיירי הבית המשותף על טענותיהם המפורטות בכתב התשובה ובעיקר כי " אנו טענו בכתב ההגנה שאין לבית משפט זה סמכות עניינית טענו שצריך למחוק אותה על הסף כיוון שצ"ל בסדר דין מהיר מפנה לתק' 214, וממילא בסדר דין מהיר חל איסור על הגשת תביעה שכנגד. בית המשפט לא מחלק את התביעה שכנגד, המקום הטבעי לנהל את המחלוקת בין הגב' פאר לכל הדיירים הוא בפני המפקחת על בתים משותפים. זאת משום ומדובר בעניינים הקשורים באחזקת הרכוש המשותף, למפקחת יש סמכות וכלים, היא אינה מחוייבת בניהול ראיות כבית משפט למרות שיש לה סמכות כשל שופט שלום והיא גם יכולה להורות, לעקוב לאכוף ולפקח אחר תיקונים, היא חברי משום מה מתנגד, ואם בימ"ש לא יקבל את הטענה להעברה, אנו מבקשים שיוכרע בבקשה למחיקה על הסף או העברה לסדר דין מהיר".  

6.               בהמשך- עוה"ד המייצג את הרוב המוחלט של דיירי הבית המשותף אף הודיע בשמם כי: "כדי  לקדם ולאפשר את פתרון כדי לייעל ולקדם את ההליך, בשם רוב הדיירים המיוצגים על ידי, אנו מוכנים להוציא את המחלוקת הישירה שבין התובעים בתביעה העיקרית לבין הנתבעת בתביעה העיקרית- הדיירת אסתר פאר, הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד, על ידי תשלום סכום הפשרה שהוצע, מבלי לפגוע בשום טענה של מי מהצדדים. התשלום יוכל להיות מקופת הוועד כמימון ביניים וגורלו יוכרע בהתאם להכרעת המפקחת על בתים משותפים שאליה יועבר הסכסוך".